מור יוסף נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

בפני תביעה קטנה שהגיש התובע לפיצוי בסך של 16,800 ₪ בגין עגמת נפש, השפלות, טרדה, בזבוז זמן, וכן להשבת כספים ששילם לנתבעת, והכל בקשר לתקלות נטענות שנתגלו במכשיר רדיו-טלפון נייד מסוג "בלאקברי 9700" שרכש מאת הנתבעת בחודש דצמבר 2011.

על פי הנטען בכתב התביעה, רכש התובע מהנתבעת מכשיר רדיו-טלפון נייד כאמור וכן חבילת ביטוח בסך של 60 ₪ לחודש. לטענתו, החל מיום רכישת המכשיר גילה תקלות חוזרות ונשנות במכשיר.

כך, לטענתו, ביום 23.10.11 פנה למרכז השירות של הנתבעת בשל הופעת כתם שחור על המסך, והבעיה לא טופלה. עוד, לטענתו, ביום 6.12.12 בשל התופעות של כיבוי המכשיר באופן מפתיע, מחיקת זיכרונות ועוד, התבקש לעדכן גרסה במכשיר הטלפון ולבסוף, לאחר המתנה ארוכה, קיבל את המכשיר עם גרסה שגויה, כלשונו, וכאשר נמחקו הזיכרונות והקבצים מהמכשיר.

כמו כן טען התובע, כי כאשר הופנה בעניין זה לנציגת הנתבעת, בשם יונית, התנהגה זו כלפיו באופן מזלזל ומשפיל ומסרה לו: "אם זה מה שהטכנאי עשה, זה מה יש".

ביום 8.1.13, לטענתו, לאחר שנשבר המסך במכשיר הטלפון, פנה למרכז השירות של הנתבעת ושוב נתקל לטענתו ביחס מזלזל מצד הגב' יונית, כאשר היא צוחקת בפניו בבוז בפני לקוחות נוספים.

עוד לטענתו, בחודש מרץ 2013 פנה למרכז השירות בשל תקלה במסך של מכשיר הטלפון, אך למרות שהתקלה תוקנה, נמצאו שתי תקלות נוספות: האחת – במצלמה; והשניה – בטעינת המכשיר.

לטענת התובע, כאשר פנה בעניין זה למרכז השירות ביום 26.4.13, רשמה נציגת הנתבעת תקלות אחרות מאלה שבגינן התייצב, על דעת עצמה, ולמחרת המכשיר כבה ולא עלה בידו להטעינו.

לבסוף, ביום 2.5.13, עת פנה בפעם האחרונה למרכז השירות, קיבל לידיו טלפון חלופי, נאמר לו שלא ניתן להעביר את הקבצים והזיכרונות ולפיכך, בשל תחושותיו הקשות ממפגשים קודמים, כלשונו, העדיף לעזוב את המקום.

לאור מסכת עובדתית זו, מבקש התובע לפצותו על דרך של השבת הסכומים ששילם על המכשיר במשך 30 חודשים (100 ₪ X 30) וכן התשלומים ששילם עבור הביטוח (60 ₪ X 30). עוד ביקש התובע לפצותו בגין עוגמת הנפש, ההשפלות שסבל הטרדה והטרחה ובזבוז זמנו בסך גלובלי של 12,000 ₪.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי תביעתו של התובע נטולת בסיס והמדובר לכל היותר בזוטי דברים.

לטענתה, ידוע לכל כי מכשירים אלקטרוניים עלולים להתקלקל ואין בהגעה למרכז השירות כדי לתקנם, על מנת להקים ללקוח עילת תביעה כלשהי ולכל היותר המדובר בטענה בדבר כדאיות העסקה וניסיון להתעשר על חשבונה.

הנתבעת ציינה, כי ביום 21.10.10 התקשר עמה התובע לאספקת שירותים סלולריים ורכש את המכשיר נשוא כתב התביעה, וכי רק לאחר שנה פנה לראשונה לתיקון המכשיר, וגם זאת בשל שריטה בעדשה וליקוי במכסה הסוללה, אשר נגרמו ע"י שימוש בלתי סביר במכשיר ע"י התובע עצמו.

הנתבעת הוסיפה כי ביום 8.5.12, בחלוף מעל 7 חודשים מפנייתו הראשונה, הגיע התובע למרכז השירות בבקשה לבצע עדכון גרסה למכשיר, וכאשר העדכון כשל, הומלץ לו להכניס את המכשיר למעבדת שירות לשם מתן פתרון מלא והוא סירב מסיבותיו הוא ועשה זאת רק ביום 12.6.12.

לטענת הנתבעת, התובע מסלף את העובדות בנוגע לאופן התייחסותה של הגב' יונית, מנהלת השירות הטכני, וכי האחרונה הציעה לו להכניס את המכשיר למעבדה ואמרה שתיקח זאת לטיפולה האישי.

הנתבעת הוסיפה כי רק ביום 12.6.2012 הכניס התובע את המכשיר למעבדה לתיקונים כאשר גם הפעם הוא סובל מנזק פיזי שנגרם כתוצאה משימוש בלתי סביר של התובע וכך גם בפניות השירות הבאות שהיו, לטענת הנתבעת, ביום 8.1.2013, 6.3.2013, ו-1.5.2013.

הנתבעת טענה כי התובע היה מודע לכך שעדכון הגירסה יביא למחיקת המידע המצוי על המכשיר למעט אנשי הקשר וכי הדבר אף מצויין בשלט מפורש המוצב בתחנת השירות של הנתבעת, וכן בטופס עליו חתם התובע.

הנתבעת הוסיפה כי בפעולה פשוטה של גיבוי הנתונים יכול התובע לחסוך את הנזקים שלהם הוא טוען.

ביום 4.8.2013 התקיים בפני דיון ההוכחות בתביעה, והתובע העיד בחקירה ראשית ונחקר בחקירה נגדית על עדותו.

התובע הודה כי בפעם הראשונה שפנה למרכז השירות היה זה בשל העובדה שמכשיר הטלפון נפל מידו ומסכו נשבר . התובע העיד על כך כי העברת הזיכרונות נעשתה רק לאחר ששילם 49 ₪ על קבלת מכשיר סים אחר .